אני נמצא פה שנה וחצי, מילואימניק, אבא לשלושה חיילים, שניים מילואימניקים, אחת סדירה. קודם כל הצעה. אתה נותן לנו לדבר, אבל אנחנו מרגישים שזה לא אפקטיבי, רק הצעה לסדר, מזמן לא נפגשנו, אנחנו מרגישים שלנציגי החרדים יש אליך דלת פתוחה או קשר ישיר, אנשים שיושבים פה, אנחנו מרגישים שאנחנו הנפגעים - - -

אני נמצא פה שנה וחצי, מילואימניק, אבא לשלושה חיילים, שניים מילואימניקים, אחת סדירה. קודם כל הצעה. אתה נותן לנו לדבר, אבל אנחנו מרגישים שזה לא אפקטיבי, רק הצעה לסדר, מזמן לא נפגשנו, אנחנו מרגישים שלנציגי החרדים יש אליך דלת פתוחה או קשר ישיר, אנשים שיושבים פה, אנחנו מרגישים שאנחנו הנפגעים - - -

אני הבנתי שלא, אולי אני טועה, אבל בסדר.

אני הבנתי שלא, אולי אני טועה, אבל בסדר.

בסדר, אוקיי, בזה זה הסתיים. אנחנו רוצים להיפגש שוב כי רוצים שזה יהיה אפקטיבי.

בסדר, אוקיי, בזה זה הסתיים. אנחנו רוצים להיפגש שוב כי רוצים שזה יהיה אפקטיבי.

מאה אחוז, תודה רבה. אני אדבר, לא על הסעיף עצמו כמו על הדיון על הסעיף.

מאה אחוז, תודה רבה. אני אדבר, לא על הסעיף עצמו כמו על הדיון על הסעיף.

בסדר, קיבלתי. לגבי הדיון על הסעיף, לא על הסעיף עצמו, אני מוחה על הטרמינולוגיה שמשתמשים בה, הצבא צריך, הצבא מסכן, הצבא לא יכול. תקשיבו, מי שפה נושא בנטל זה לא הצבא, זה הצעירים שלנו. אני מבקש שכל הזמן תזכירו לעצמכם שלא מדובר פה ב-12,000 מקומות חסרים, מדובר פה על צעירים שלנו שתיכף או מתגייסים, או בסבב לא יודע כמה מילואים, זה צעירים שמנסים כל הזמן להיכנס לחיים שלהם, אם זה לעבודה, אם זה ללימודים. אלה האנשים. יש סיפורים מזעזעים על אנשים שלא רוצים לבוא יותר, אנשים שהלכו לטיול מה שנקרא הגדול ולא רוצים לחזור, יחידות שמתרוקנות. עדיין צה"ל עומד במשימותיו, אבל יש פה דור שהולך ואנחנו באמת מאבדים אותו. אז אני מבקש שלפחות ברמת הטרמינולוגיה, תפסיקו להגיד חסר לצה"ל. יש פה אוכלוסייה שלמה שנושאת בנטל והיא נגמרת, והיא נעלמת. הדור שלי שעושה מילואים, בסדר, אנחנו כבר רצים, כבר עשינו את שלנו, אבל יש אנשים שצריכים להתחיל את הקריירה שלהם, ללמוד וכו'. הם לא מצליחים לעשות את זה, יש בעיות מפה עד להודעה חדשה. וברגעים אלה אותם אנשים מקבלים את הצווים, הצווים שאתם אישרתם לשנת 2026, חלקם מתחילים כבר בינואר-פברואר, אחרי שהשתחררו, שימו לב, בספטמבר. נתנו להם גרייס של שלושה-ארבעה חודשים וקיבלו שוב את ה-70 יום. אז יש ביניהם גם אנשים עד גיל 45 עם שניים-שלושה ילדים, אבל זו המציאות בשטח. חבל שאותו בחור שדיבר, אני רוחש לו הרבה כבוד, אבל הוא לא הביא פתרונות, הוא אמר תתפללו ויהיה בסדר. אני מצטער, צריך למצוא פתרונות אמיתיים לדבר הזה. אני אמרתי את זה פעם, אני לא אומר את זה כמליצה, הארכנו שירות, קיצרנו שנות שירות ומכינות, הארכנו מילואים, הבאנו אנשים בני 50 למילואים, אנחנו מוחצים את הלימון הזה עד תום, ואנחנו נשב פה בעוד שנתיים ונדון באין ברירה, בואו נוריד את גיל הגיוס ל-17. אני לא אומר את זה כמליצה, אני אומר את זה כמשהו שיקרה. צה"ל יגיד שאין לו חיילים, יש פה שבע חזיתות ובוא נוותר על כיתה י"ב, לא צריך. אני לא אומר את זה כמליצה, זה יכול לקרות לנו בהידרדרות שאנחנו חווים עכשיו, כי צה"ל כל שנה מאבד חיילים, זה לא גדל האירוע הזה. אני רוצה לפנות אליך, היושב ראש. כרגע ממש עכשיו, אולי הם לקראת סיום, יש לנו כנס, בערך 200 סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, הם צופים באירוע הזה. הם ביקשו ממני, אם אתה יכול לפנות אליהם, מהבמה הזאת או אחר כך, פשוט להסביר להם איך אחרי שנתיים עדיין רובם מקבלים צווים ל-2026, איך הם עדיין מקבלים את הצווים האלה, בין 70 ל-90 יום במקרה הרע, יש כאלה גם ל-60, מתי באמת הדבר הזה ייפתר? אם אחרי שנתיים וקצת לא באים לעזור להם, מי תוקע לידם שזה יקרה בשנה הקרובה או בשנתיים הקרובות. יש פה ייאוש הולך וגובר מהיכולת של הוועדה הזאת ובכלל הכנסת וממשלה, לתת פתרון אמיתי. אני מדבר על דור העתיד שלנו, זה בני 17-16 שלפני וזה 22-21 שאחרי, שרוצים להתחיל את החיים שלהם ופשוט לא יכולים. זה לא רק חי"רניקים, גם תומכי לחימה עושים המון, גם קציני מודיעין, זה לא נגמר. תודה רבה, אני מקווה שתרים את הכפפה ותפנה לאותו ציבור שאנחנו מייצגים אותו פה.

בסדר, קיבלתי. לגבי הדיון על הסעיף, לא על הסעיף עצמו, אני מוחה על הטרמינולוגיה שמשתמשים בה, הצבא צריך, הצבא מסכן, הצבא לא יכול. תקשיבו, מי שפה נושא בנטל זה לא הצבא, זה הצעירים שלנו. אני מבקש שכל הזמן תזכירו לעצמכם שלא מדובר פה ב-12,000 מקומות חסרים, מדובר פה על צעירים שלנו שתיכף או מתגייסים, או בסבב לא יודע כמה מילואים, זה צעירים שמנסים כל הזמן להיכנס לחיים שלהם, אם זה לעבודה, אם זה ללימודים. אלה האנשים. יש סיפורים מזעזעים על אנשים שלא רוצים לבוא יותר, אנשים שהלכו לטיול מה שנקרא הגדול ולא רוצים לחזור, יחידות שמתרוקנות. עדיין צה"ל עומד במשימותיו, אבל יש פה דור שהולך ואנחנו באמת מאבדים אותו. אז אני מבקש שלפחות ברמת הטרמינולוגיה, תפסיקו להגיד חסר לצה"ל. יש פה אוכלוסייה שלמה שנושאת בנטל והיא נגמרת, והיא נעלמת. הדור שלי שעושה מילואים, בסדר, אנחנו כבר רצים, כבר עשינו את שלנו, אבל יש אנשים שצריכים להתחיל את הקריירה שלהם, ללמוד וכו'. הם לא מצליחים לעשות את זה, יש בעיות מפה עד להודעה חדשה. וברגעים אלה אותם אנשים מקבלים את הצווים, הצווים שאתם אישרתם לשנת 2026, חלקם מתחילים כבר בינואר-פברואר, אחרי שהשתחררו, שימו לב, בספטמבר. נתנו להם גרייס של שלושה-ארבעה חודשים וקיבלו שוב את ה-70 יום. אז יש ביניהם גם אנשים עד גיל 45 עם שניים-שלושה ילדים, אבל זו המציאות בשטח. חבל שאותו בחור שדיבר, אני רוחש לו הרבה כבוד, אבל הוא לא הביא פתרונות, הוא אמר תתפללו ויהיה בסדר. אני מצטער, צריך למצוא פתרונות אמיתיים לדבר הזה. אני אמרתי את זה פעם, אני לא אומר את זה כמליצה, הארכנו שירות, קיצרנו שנות שירות ומכינות, הארכנו מילואים, הבאנו אנשים בני 50 למילואים, אנחנו מוחצים את הלימון הזה עד תום, ואנחנו נשב פה בעוד שנתיים ונדון באין ברירה, בואו נוריד את גיל הגיוס ל-17. אני לא אומר את זה כמליצה, אני אומר את זה כמשהו שיקרה. צה"ל יגיד שאין לו חיילים, יש פה שבע חזיתות ובוא נוותר על כיתה י"ב, לא צריך. אני לא אומר את זה כמליצה, זה יכול לקרות לנו בהידרדרות שאנחנו חווים עכשיו, כי צה"ל כל שנה מאבד חיילים, זה לא גדל האירוע הזה. אני רוצה לפנות אליך, היושב ראש. כרגע ממש עכשיו, אולי הם לקראת סיום, יש לנו כנס, בערך 200 סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, הם צופים באירוע הזה. הם ביקשו ממני, אם אתה יכול לפנות אליהם, מהבמה הזאת או אחר כך, פשוט להסביר להם איך אחרי שנתיים עדיין רובם מקבלים צווים ל-2026, איך הם עדיין מקבלים את הצווים האלה, בין 70 ל-90 יום במקרה הרע, יש כאלה גם ל-60, מתי באמת הדבר הזה ייפתר? אם אחרי שנתיים וקצת לא באים לעזור להם, מי תוקע לידם שזה יקרה בשנה הקרובה או בשנתיים הקרובות. יש פה ייאוש הולך וגובר מהיכולת של הוועדה הזאת ובכלל הכנסת וממשלה, לתת פתרון אמיתי. אני מדבר על דור העתיד שלנו, זה בני 17-16 שלפני וזה 22-21 שאחרי, שרוצים להתחיל את החיים שלהם ופשוט לא יכולים. זה לא רק חי"רניקים, גם תומכי לחימה עושים המון, גם קציני מודיעין, זה לא נגמר. תודה רבה, אני מקווה שתרים את הכפפה ותפנה לאותו ציבור שאנחנו מייצגים אותו פה.